אז בדיוק גמרו להם המצרכים - סופשבוע בפתח, יום רביעי או חמישי כבר, והמקרר ריק!
פסח עוד רגע כאן, ואני בקטע של לרוקן את הארונות (כדי לנקות אותם)
בעיני זה השלב הכי מאתגר, כי ככל שחומרי הגלם מוגבלים יותר, ככה יוצאים דברים מעניינים יותר!
מה היה לי במקרר?
צנצנת פסטו מאתמול
צנצנת גבינת קשיו מתחילת השבוע (מתכון כאן)
5 זוקיני
חבילת תרד
ובערך זהו...
(טוב אולי עוד כמה עגבניות ומלפפונים...)
היה לי קרייבינג של הריונית מתקדמת (שלי) למשהו טעים ומיוחד...ועדיף קרמי!
אחרי הצבא עבדתי כסושפית במסעדה אטלקית ירושלמית קטנה ומיוחדת, היתה שם מנה טעימה של פסטה פסטו והיתה שם מנה מעולה נוספת של פסטה עם שמנת ופרמז'ן, וכשהייתי מכינה מנה לעצמי בסוף המשמרת נהגתי לערבב בין הרטבים, קצת מכל דבר....מה אני אומר לכם? זאת מנה שאני לא שוכחת.
הניחוח של אותה המנה האגדית מהמסעדה האטלקית עלה לי באף והרעיון שלהכין את זה טבעוני, בריא וללא עמילן הפך לאתגר ממשי ולא מאיים:) אז ניסיתי לאלתר ממה שיש, וזה מה שיצא:
פסטה זוקיני פרשית וקרמית בטעם פסטו עשיר מלאה בכל טוב מזין ורענן שמשאיר אותנו קלילות ומסופקות
אז מה עשיתי? קילפתי את כל הקשואים בקולפן זולי'אן וחתכתי את התרד גס הכנסתי את הכל לסיר רחב הוספתי 2 כפות פסטו 2 כפות קרם קשיו
(אם היו נשארים לי שמרי בירה - זה היה מעולה לשלב כף או שניים מהן כעת) אדתי את הכל משהו כמו 2-3 דקות...רק עד שהנפח של התרד ירד, הזוקיני נשאר עוד ממש חי, רק חם ומזמין...(ומעולף :) וכל הטעמים חברו להם יחד, וממש זהו! מזגתי את הכל לקערת חרס גדולה והתכוננתי לזלילה. רק שהפעם באמת חשבתי שאין סיכוי שאף בן שלי יגע בזה... וזו תיהיה מנה רק שלי, כי זה בעצם זוקיני חי! אז עליתי למעלה לקטנה (רק ללהכניס מכונה) ובדיוק כשחזרתי למטה גיליתי את הבכור שלי - אוריאל שבדיוק חזר מבית הספר...זולל בתאבון! ולי לא נשאר לי כלום :(
אבל מהכפת'לי שוב נצחתי!
לא להאמין! ילדים_אוכלים_זוקיני_חי