אז באמת שזה ממש פשוט, וכל מי שנדמה לה שחייבים להפסיק לעבוד או לצאת לפנסיה...או שזה בכלל תהליך ששמור לשוחרי בריאות בלבד...טועה! זה באמת ממש ממש פשוט. מה שצריך זה בעיקר רצון וסבלנות ומדי פעם לעבור במטבח ולתת עירבוב או השפרצה. מיד תראו כמה זה פשוט. ראשית, אני קונה כמויות גדולות מאוד של קטניות. מש, עדשים ירוקים ושחורים בעיקר, (כתומות אפשר להנביט רק את השלמות והאורגניות) כוסמת ירוקה (כמובן שאפשר להנביט גם חומוס ושועית לבנה ויש עוד סוגים...אבל אני מתמקדת באלו) אני בוררת היטב ומשרה את הקטניות במים ליומיים, במהלך היומיים הללו אני מחליפה את המים לפחות פעם- פעמיים ביום, אחרי יומיים אני מסננת, שוטפת היטב היטב את הקטניות עד שהמים צלולים לחלוטין ומניחה על גבי רשת או תבנית באוויר הפתוח, חשוב לדאוג שהן יהיו לחות, לכן מי שעובר באזור המטבח מרטיב אותן מדי פעם. כעבור יומיים תראו את הנבט יוצא. במש זה קורה תוך יום, בעדשים שחורים תוך יומיים ובחומוס תוך 3 ימים...אבל זה קורה וזה מדהים. אני לא מחכה ליותר מחצי ס"מ. מבחינתי זה נהדר - הקטניה משחררת את העמילן הכלוא בתוכה, הזרע מתחיל "לפעול" והפוטנציאל האנרגטי האצור בו משתחרר וזמין לנו. זה הזמן לצרוך אותו בדיוק. אם נחכה יותר הוא יהפוך לירק של ממש, ואפשר לתבל סלטים איתם נהדר, מדובר בנבטוטים נהדרים, אני זורקת אותם למרק, לסלט למוקפץ או מכינה איתם תבשילים שונים שאפשר למצוא כאן באתר. שימו לב, מניסיון בתבשילים לא כדאי להמתין יותר מחצי ס"מ... התהליך מרתק, וכייף לראות איך הילדים משתפים פעולה וזוללים נבטוטים היישר מהתבנית על השיש כל פעם שהם עוברים כאילו מדובר בקורנפלקס של הטבע...ומשאירים עקבות בכל הבית שגורמים לי להרגיש שניצחתי. יאלה. לכו להנביט. זה באמת פשוט. אחרי פעם אחת, תתמכרו.אני עדיין זוכרת את הפעמים הראשונות שהנבטתי...כל השיש היה עמוס וכל המקרר...פשט לא חדלתי.
Comments